מחקר - טיפולי גוף נפש עוזרים לחולי סרטן ד"ר עירית פלג

מכללת רידמן 
המכללה הבינלאומית ללימודי רפואה משלימה
בית חולים וולפסון- המכון האונקולוגי

יעילות הטיפול המשלב גוף ונפש בחולי סרטן המקבלים טיפול כימי

1. דר' פלג עירית. 2. דר' ברנר יוסף . 3. דר' שמעונוב מוטי. 4. רבינדה עופרה . 5. שוורץ קרטה דפנה.

תודות
מחקר זה נערך במסגרת מחקר מטעם מכללת רידמן בהנחיית דר' פלג עירית.
מחקר זה נערך בזכות פתיחת הדלתות בית החולים וולפסון והמחלקה האונקולוגית שבו.
תודות לצוות הרופאים והאחיות שבמחלקה שקיבלו את הצוות הטיפולי של רידמן כחלק מצוות הטיפול לכל דבר ועשו הכל להצלחת הטיפולים.
תודות לצוות המורים והמטפלים הבכיר של בית הספר לפסיכותרפיה הוליסטית שבמכללת רידמן שהשקיע מזמנו וממקצועיותו הרבה בביצוע הטיפולים. 

תקציר

קשיי ההתמודדות עם המשבר הכרוך בגילוי וטיפול במחלת הסרטן ובהשלכותיה, גורמים לתחושת מצוקה נפשית ופיזית המשפיעה על איכות החיים של החולה. הטיפולים המשולבים גוף ונפש במסגרת הרפואה האינטגרטיבית הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהטיפולים הגופניים והנפשיים שבהם נעזרים החולים. קיימות עדויות מחקריות רבות על יעילות הטיפולים הללו בחולי סרטן (1) ( 
מטרת המחקר היא לבדוק את יעילותו של הטיפול המשלב גוף ונפש על חולי סרטן המקבלים טיפול כימי
השיטה: נדגמו 24 חולי סרטן שחלקם קיבלו טיפולים המשלבים גוף ונפש וחלקם היוו קבוצת ביקורת
ההליך: נתוני המחקר נאספו באמצעות שאלון מובנה למילוי עצמי שתוקף.
תוצאות: נמצאו ארבע אינטראקציות לפי קבוצה ועיתוי שבהם נמצא שיפור אחרי הטיפול אצל נבדקי הניסוי לעומת קבוצת הביקורת.

בתחום המשתנים הפיזיולוגים, בקבוצת הניסוי לפני הטיפול היו יותר שינויים פיזיולוגים (M=4.65) מאשר אחרי הטיפול (M=3.97). במדד זה נבדקו: מידת העייפות, התיאבון, הכאבים, שינויים בשינה, עצירות, בחילה, שינויים במחזור החודשי, מצב בריאות כללי ושינויים בהופעה חיצונית
בתחום המשתנים במצב הכלכלי ובמצב בתוך המשפחה, לפני ההתערבות היו יותר שינויים לרעה אצל נבדקי קבוצת הניסוי (M=4.92) מאשר אצל נבדקי קבוצת הביקורת (M=2.55) ואילו אחרי ההתערבות לא היו הבדלים בין הקבוצות. במדד זה נבדקו עד כמה המחלה הטרידה את בני המשפחה, האם התמיכה מספקת, עד כמה המחלה הפריעה לתעסוקה ולעומס הכלכלי

בתחום השינויים לרעה בהתנהגות, לפני ההתערבות היו יותר שינויים לרעה אצל נבדקי קבוצת הניסוי (M=4.81) מאשר אצל נבדקי קבוצת הביקורת (M=3.36) ואילו אחרי ההתערבות לא היו הבדלים בין הקבוצות. במדד זה נבדקו עד כמה החולה מוטרד מהדיאגנוזה הראשונה, עד כמה מוטרד מהטיפולים, ממשך הטיפולים, איך המחלה משפיעה על חרדה ודיכאון, וכן דאגות ופחדים מאבחונים עתידיים, חשש מסרטן נוסף, גרורות וחשש מהעתיד.

בתחום השינויים שליליים בעקבות המחלה, לפני ההתערבות היו יותר שינויים לרעה אצל נבדקי קבוצת הניסוי (M=4.91) מאשר אצל נבדקי קבוצת הביקורת (M=3.98) ואילו אחרי ההתערבות לא היו הבדלים בין הקבוצות. מדד זה מורכב מממוצע של 5 מדדים : שינויים פזיולוגיים הקשורים למחלה, שינויים במצב כלכלי ומצבים בתוך המשפחה, שינויים לרעה במיניות ויחסים חברתיים, שינויים לרעה בהתנהגות,שינויים ודאגות הקשורים למחלה.

ככל שחולה הסרטן יקבל יותר טיפולים המשלבים גוף ונפש, כך תתחזק המערכת החיסונית שלו הפיזית והרגשית (2.3), תגדל היכולת שלו להתמודד עם משברים (4) (יוכל להפחית מתח וחרדה (5.6) יופחתו רמות עייפות (6.7) ידע להרפות את הגוף ולאפשר לו לחזק את עצמו, תגדל יכולת ההבראה , החיוניות, החיות ואיכות החיים בכלל (8).
ככל שהחולה יסגל לעצמו חשיבה חיובית על החיים בכלל ומצבו האישי בפרט, כך סיכויי ההחלמה שלו יגדלו (9)( ומערכות היחסים שלו הזוגיות והחברתיות ישתפרו(10) (

מבוא
בשנות האלפיים, המחלות הממאירות מהוות את סיבת המוות העיקרית בקרב חולים מבוגרים בישראל(11) .
בישראל מתגלים מידי שנה 25.000 חולי סרטן (האגודה למלחמה בסרטן,2007).בארצות הברית מתגלים מעל מליון שלוש מאות בני אדם החולים בסרטן מידי שנה (American Cancer Society, 2005). הניסיון המצטבר של השנים האחרונות מלמד שאפשר לשפר את תוחלת החיים של החולים שלקו בסרטן על ידי טיפול תרופתי , אלא שלטיפול התרופתי תופעות לוואי רבות בטווח הקצר ובטווח הארוך, כאלה שמשפיעות על איכות חייו של החולה ולפעמים עד כדי סיכון חייו (12.
איכות חיים זו של חולה הסרטן מורכבת מתפקוד פיזי ותעסוקתי, ממצב פסיכולוגי ואינטראקציה חברתית(13) 

בעשור האחרון חלה עליה משמעותית בשימוש ברפואה המשלימה בעולם המערבי בתחומי הטיפול השונים בקרב חולי הסרטן (1) . הרפואה המשלימה מתארת את השילוב של הרפואה הקונבנציונלית עם הלא קונבנציונלית(14) 
מחקרים שנעשו על חולי סרטן הראו שרפואה משלימה משפרת את האמונה להבראה(15)), מיעלת את הטיפול הגופני(16), מפחיתה כאב, משפרת את איכות החיים ומספקת לחולים הזדמנות לקחת חלק פעיל בטיפול שלהם(17).

ענף בתוך הרפואה המשלימה הוא טיפול המשלב גוף ונפש, הרואה את פעילות הגומלין בין השניים. לטיפולים אלה המשלבים גוף ונפש טכניקות טיפול הכוללות: מגע, נשימה,מדיטציה, הרפיה וחשיבה חיובית.
מחקרים שנעשו בתחום הטיפול המשולב גוף ונפש הראו כי תוחלת החיים הממוצעת בקרב מטופלים חשוכי מרפא מבחינה רפואית עלתה וכן גם איכות חייהם בעקבות טיפולים אלה (17). 
כמו כן טיפול המשלב גוף ונפש עם הטיפול הקונבנצינלי מסייע להקטנת הסיכויים לחלות בסרטן (17).
מאמר זה בא לבחון את יעילותו של הטיפול המשלב גוף ונפש בתפיסת איכות החיים בקרב חולי סרטן המקבלים טיפול תרופתי. 
במאמר יפורטו ההשפעות הפיזיולוגיות, הפסיכולוגיות, החברתיות, התעסוקתיות והרוחניות אצל חולי הסרטן שקיבלו את הטיפול המשולב גוף ונפש.

פרק 1: רקע תיאורטי 
א. מחלת הסרטן 

הסרטן הוא שם של קבוצה גדולה של מחלות שיכולה להתפתח עד כדי השתלטות על כל חלקי הגוף ולכן מיוחסים לה שמות מגוונים. בכל יום מתים תאים ותיקים ותאים חדשים נוצרים באמצעות מנגנון של התחלקות. בתהליך תקין ונורמלי התאים מתחלקים רק כאשר יש חסר בתאים, ואז הם קרואים לתפוס מקום של תאים ישנים. יכול להיווצר מצב, שבו התאים ממשיכים להתחלק גם כאשר אין צורך בהם ואז הם יוצרים גידול. ישנם שני סוגי גידולים: שפיר שאיננו הורס את הרקמה ממנה הוא נוצר ואינו מתפשט לרקמות מרוחקות, וממאיר שהוא גידול סרטני. במקרה זה, מדובר בתאים שאינם נורמליים. הם מתחלקים ללא כל פיקוח וללא סדר, משתלטים על האיברים הסמוכים להם ומפריעים להם בתפקוד, הם חוזרים לאחר שהוסרו, והם עלולים לפלוש לרקמות מרוחקות באמצעות זרם הדם או הלימפה להתיישב שם ולגרום להם נזק. תהליך שנקרא גרורה, שאחד ממאפייניה שיש לה תכונות כמו לגידול הראשוני ממנו התפתחה. הניסיון המצטבר של השנים האחרונות מלמד שאפשר לשפר את תוחלת החיים של החולים שלקו בסרטן על ידי טיפול תרופתי (12). 
טיפול תרופתי
הטיפול במחלות ממהירות משלב מתן טיפול כימותרפי, טיפול בקרינה, טיפול בתרופות ביולוגיות,הורמונליות. הטיפול התרופתי הכימי הוא בעיקר טיפול עזר לטיפול בקרינה. באמצעות תכשירים ציטו-טוקסיים (רעילים לתאים) ניתן לערער את מבנה גדילי הדנ"א והרנ"א של תאים ממאירים וניתן לעשותם פגיעים יותר לקרינה. ניסיון מצטבר של השנים האחרונות מלמד שאפשר לשפר את תוחלת החיים של חולים שלקו בסוגי סרטן מסוימים על ידי טיפול משולב של הקרנה ותכשירים ציטו-טוקסיים.
תרופות כימותרפיות הן רעילות לתא. הן פוגעות בשלבים השונים של חלוקת התא, בדרך כלל בסינתיזתה-DNA, במבנהו או בתפקידו, וגורמות להרס התא. תרופות ממשפחות שונות פוגעות בשלבים השונים של חלוקת התא. התרופות הכימיות אינן סלקטיביות ואינן פוגעות רק בתאי הגידול הממאיר, אלא גם בתאים רבים בגוף. בנוסף, חלק מתרופות אלו יכולות לגרום נזק ישיר לתאים ברקמה מסויימת, או בלתי ישיר על ידי הרס התאים כתוצאה מהטיפול (כמו נזק כלייתי ולבבי). הן גורמות נזק רב מערכתי לגוף המטופל ולתופעות לוואי רבות בטווח הקצר ובטווח הארוך. התרופות הכימיות עלולות לסכן את חיי המטופל ולהשפיע על איכות חייו (12) .
הטיפול התרופתי אומנם עשוי להציל חיים, אך גם עלול לגרום לתופעות לוואי המשפיעות על חולי הסרטן הן בהיבט הפיזי והן בהיבט הרגשי 
תופעות לוואי
התרופות הכימותרפיות נועדו לחסל את התאים הסרטניים. הן פוגעות בתאים המתחלקים במהירות ובכך גורמות לתופעות לוואי. תאים אלה נמצאים במערכת העיכול (פה, ושת, קיבה, מעיים), במערכת הרבייה ובזקיקי השערות. בנוסף, ישנן מספר תרופות היכולות לפגוע באברים חשובים כמו הלב, הכליות, הריאות ומערכת העצבים ומכאן נובעות תופעות הלוואי כמו: עייפות, ירידה בספירת הדם האדומה עד אנמיה, ירידה בספירת הטסיות, בחילה והקאות, חוסר תאבון, עצירות, שלשול, נשירת שיער, צריבה ודלקות בחלל הפה, נטייה ורגישות לדלקות וכאבים.. עוצמת תופעות הלוואי היא אינדיוידואלית לכל חולה ומשתנה בהתאם לסוג התרופה, מינון התרופה ותגובת הגוף.

תופעות הלוואי משפיעות על חולה הסרטן, מבחינה פיזית, אך לא פחות מכך מבחינה נפשית.
החולה נדרש לגייס משאבים פנימיים וחיצוניים להתמודד עם שינויים באורח החיים כמו גם השלכות המחלה, והטיפול בהווה ובעתיד. התמודדות זו מתרחשת בזמן בו תופעות הלוואי של הטיפול עלולות לגרום להידלדלות כוחות הגוף והנפש, וכתוצאה מכך, קשיי ההתמודדות עם המצב המשברי עלולים להיות מקור לתחושות מצוקה נפשית(18). כל אלה משפיעים על איכות החיים של החולה

ב. איכות חיים ומחלת הסרטן

מהי איכות חיים 

איכות חיים כוללת ארבעה משתנים : הגורם הפזיולוגי, הפסיכולוגי , החברתי, הכלכלי והרוחני (13). חולה הסרטן צריך להתמודד עם מצב פיזי חדש שמשפיע באופנים ועוצמות שונים על מצבו הפסיכולוגי, החברתי הכלכלי והרוחני שמהווים גורם לירידה באיכות החיים שלו (19.20).. אין הגדרה אחידה לאיכות חיים. איכות חיים משתנה מאדם לאדם, ואפילו באותו אדם מזמנים שונים. 

השפעת הגורם הפיזיולוגי על איכות חייו של החולה 

מחקר שערך (21) Smets מצא כי 95% מהחולים שמקבלים טיפול כימי או קרינתי צפויים לחוש תשישות בדרגה כלשהי במהלך הטיפולים. במחקר בנושא שכיחות וחומרת תופעות לוואי לאחר טיפול קרינתי, שדגם מאות חולות בסרטן השד, נמצאה התשישות כשכיחה (80%) וחמורה ביותר מכל הסימפטומים שדווחו על ידי החולות, לעומת 79% שדיווחו על כאבים ו- 25% שדיווחו על בחילות(21.22) .
תשישות היא תחושה סובייקטיבית של עייפות מתמדת, שנמדדת באמצעות דיווח עצמי של האדם שחווה אותה. קיימות מספר עובדות המצביעות על כך שחוויית התשישות המלווה את הטיפולים בסרטן, שונה מהתשישות שחווה אדם בריא. תחושת העייפות והתשישות אצל חולה הסרטן היא מתמדת, מלווה בהרגשת חולשה וחוסר אנרגיה, מדורגת על ידי החולים בדרגת חומרה גבוהה יותר, אינה קשורה לפעילות או מאמץ, ומנוחה ושינה לא בהכרח מביאים להפוגה(4.23.) 
ניסיונות נוספים להגדרת תשישות ועייפות כוללים התייחסות לתגובת החולה לתופעה כגון הגברת מנוחה או שינה, הגבלת מרחקי ההליכה והרגשת צער. התגובה משתנה מאדם לאדם ותלויה בתפקוד שקדם להופעת הסימפטום(24) .
תשישות ועייפות הקשורות למחלת הסרטן הן בגדר סימפטום שכיח וגורם דחק משמעותי שחווים רוב חולי הסרטן, במהלך הטיפולים וזמן רב לאחר שהושלמו. התשישות משפיעה עמוקות על יכולת החולים לתפקד בחיי היום יום, ומגבילה את יכולתם לעמוד בדרישות תפקידם ומעמדם האישי והחברתי. כתוצאה, קיימת פגיעה משמעותית באיכות חייהם. התשישות גורמת ללחץ נפשי משמעותי כמו גם לנטל הכלכלי שהיא גורמת עקב אי יכולתו של החולה לעבוד באופן מלא ואפקטיבי (25) .
למרות המאמצים האינטנסיביים המוקדשים לזיהוי המנגנונים האחראיים לתשישות ולעייפות, אין עדיין מספיק מידע בנושא. הפרעות בתזונה ובשינה, פחדים וחרדות, כאבים, גלי חום, תופעות לוואי של טיפול תרופתי למניעה ואיזון כאבים וסימפטומים אחרים, תגובות הורמונאליות, חוסר פעילות, אובדן מסת שריר, מצבי דלקת, שינויים בפעילות של נוירוטרנסמיטורים, נוירופטיה, ערנות יתר, התייבשות והדרישה של הטיפול בסרטן, כל אלה זוהו כגורמים פוטנציאלים לתשישות(26.27.28).
לעיתים קרובות נמשכת התשישות אצל מחלימי הסרטן במשך שנים. החולים מצפים שתחושת התשישות תלך ותפחת לאחר השלמת הטיפולים, אך לפחות שליש מהם ימשיכו להרגיש תשישות חודשים ואף שנים לאחר גמר הטיפולים(29) .
לתשישות השפעה משמעותית על חיי החולים, ומדווחת כסימפטום השכיח ביותר בקרב חולי סרטן, והיא מדורגת כאחד מגורמי הדחק ובעלת השפעה שלילית. התשישות משפיעה על התפקוד, על פעילויות היום יום, על פעילויות חברתיות או משפחתיות ועל איכות החיים של חולי הסרטן(30.31.32.33.34.21) ..

השפעת הגורם הפסיכולוגי על איכות חיי החולה

מצוקה נפשית היא אחד מהתסמינים השכיחים בקרב חולי סרטן (35). 
על פי הגדרות הרשות הלאומית לסרטן בארצות הברית NCCN ׁ
(National Comprehensive Cancer Network) משנת 2005, מוגדר המושג מצוקה נפשית כ"חוויה רגשית לא ספציפית, שהינה תוצאה של מגוון מצבים רגשיים, פסיכולוגיים, חברתיים או רוחניים, המתערבים ביכולת ההתמודדות עם מחלת הסרטן, השלכותיה הגופניות והטיפול בה". כל אלה מהווים גורמים עיקריים לירידה באיכות החיים של חולי הסרטן(20.19) .

טווח המצוקה הנפשית נע בין תחושה סובייקטיבית של מצב רוח ירוד ודחק, ועד לירידה בתפקוד ובהיענות לטיפול, הנובעים מקשיי ההתמודדות עם משבר המחלה(36 )בין הסיבות למצוקה המופיעות בספרות ניתן למנות תשישות, כאב, חוסר בהירות כלפי העתיד, פחד מתלות, פחד מוות ואף פחד מהמילה "סרטן"(37.18.19). 

מחקר שבדק שכיחות מצוקה נפשית בחולי סרטן העלה כי 20%-35% מהחולים חווים רמה מסוימת של מצוקה, אך רק 10% מהם מקבלים טיפול מתאים הכולל התערבויות תרופתיות והתערבויות טיפוליות אחרות(.36.38) . 
קשיי הסתגלות ומצוקה נפשית גורמים לפגיעה באיכות החיים של חולי הסרטן(19.20) ויש להם השפעה על הסיכוי לשרוד את המחלה(39(.

על פי ה- NCI-(National Cancer Institute) אבחון מחלת הסרטן, הטיפולים הרפואיים בה וכן פקטורים שונים הקשורים בחולה ובסביבתו, מהווים זרזים לתגובות חרדה שונות בקרב החולים, שנעות מחרדה מתונה המותאמת למצב ואשר חולפת לאחר הסרת גורם הדחק (לדוגמא סיום הטיפולים), ועד ל PTSD - (Posttraumatic Stress Disorder) העשוי להימשך חדשים ואף שנים לאחר תום הטיפולים. תגובת חרדה לאורך תקופת הטיפולים האונקולוגיים, מגבירה אצל החולה את הציפייה לכאב, לבחילות ולהקאות, ומזרזת תופעות דחק שונות , שלהן השפעה שלילית על איכות חייו של החולה, ויעילות התמודדותו עם משברי תקופת הטיפול. McWwen (40) מאוניברסיטת ייל, מנה קשת רחבה של השפעות של הגורם הפסיכולוגי: שיבוש תפקודה של המערכת החיסונית, עד כדי זירוז היווצרותן של גרורות ממאירות; עליית הפגיעות לזיהומים נגיפיים; החמרה בהיווצרות לוחיות דם, אשר מוליכה להסתיידות עורקים ולהיווצרות של קרישי דם, ובהמשך לכך לאוטם של שריר הלב, הולכות ומתרבות הראיות שמערכת העצבים נשחקת בגלל התנסויות במתח .חרדה ודיכאון שאינם מטופלים, גורמים לפגיעה משמעותית בתחלואה, בתמותה, בתוצאות הטיפול ובאיכות החיים(41). 

קיימים גורמים רגשיים וחברתיים נוספים , אשר יכולים להשפיע על חייהם האינטימיים של החולים ולטיב הקשר בינם לבין בני הזוג גורמים אלה מתבטאים בשינוי בדימוי הגוף בעקבות ניתוח או קבלת טיפול כימי, שינויים בתפקידים במשפחה כתוצאה מהמחלה, תחושות של כעס, שינויים במצב הרוח, פחד ואי וודאות, מיתוסים ואמונות מוטעות (דוגמת, "הסרטן היא מחלה מדבקת") ועוד. החיים האינטימיים הינם מרכיב חשוב של איכות החיים, וכוללים בתוכם את הצורך בקרבה, במגע, בחום, בקשר ובהנאה (42) הטיפול בחולי סרטן מתקדם דורש לא רק קשב רב מצד בן הזוג לצרכים של החולה, אלא גם דורש מהם לפעול ביחסי גומלין במצבים של אינטימיות וקושי. בנסיבות אלו, חוויה טובה של טיפול תאפשר, בסופו של תהליך הטיפול , חוויה מספקת וממלאת. אם כך, הביטחון בתקשורת הזוגית ושביעות הרצון מהיחסים הזוגיים עשויים להגן על בני הזוג המטפלים מפני התפתחות דיכאון, וזאת על אף הנטל הטיפולי הרב אותו הם חווים (43). .
הטיפול בחרדה ובדיכאון משפר את איכות חיי המטופל לאורך הרצף הטיפולי במחלת הסרטן ולאחריו, מפחית את הסבל הפיזי והנפשי, ואף משפיע על תוחלת החיים(44) .על פי ה- APA (The American Psychological Association) , הטיפול הטוב ביותר לחרדה הוא טיפול התנהגותי – קוגניטיבי CBT (Cognitive behavioral therapy), המשלב טיפול התנהגותי (למשל אימון בטכניקות הרפיה ונשימה להפחתת הדחק) עם טיפול קוגנטיבי (למשל זיהוי מחשבות מכשילות והבנייה מחודשת שלהן).

השפעת הגורם החברתי על איכות חייו של החולה

מחלת הסרטן משפיעה גם על המצב החברתי של החולה. 
חולה הסרטן עלול למצוא את עצמו עסוק במחלה, עסוק בהשפעות הפיזיולוגיות בעקבות המחלה והטיפולים. כמו כן בעקבות התשישות שלרוב מלווה במהלך הטיפולים חולה הסרטן לא פנוי להמשיך קשרים חברתיים שהיו קודם לפרוץ המחלה. ובעקבות כך, עלול למצוא את עצמו מנותק ובודד מהחברים.
החברה הינה חלק מהשפעת איכות החיים על הפרט, ולכן מצב של התנתקות ובדידות חברתית עלול להשפיע על איכות החיים של חולה הסרטן (43). 
השפעת הגורם הכלכלי על איכות חייו של החולה

למחלת הסרטן השפעה משמעותית על יכולת התעסוקה והמצב הכלכלי של החולים (31), 77% מתוך 177 חולים שהיו מועסקים באותה עת מדווחים שהפסידו לפחות יום עבודה אחד בגין תשישות, ומעל 75% נאלצו לשנות את תנאי עבודתם כתוצאה מהמחלה. נמצא שיש השפעה על המצב הכלכלי גם על בני המשפחה והמטפלים העיקריים, שעבדו פחות שעות במקום עבודתם מאחר שנדרשו לטפל בחולים התשושים. 20% מהחולים נאלצו להעסיק אדם שיסייע להם בעבודות הבית, דבר שהוסיף על הנטל הכלכלי (45) .

השפעה הגורם הרוחני על איכות חייו של החולה

חולי סרטן דווחו כי הרוחניות נתנה להם את הכוח לעמוד איתן מול מחלת הסרטן. הם תארו את האמונה בכוח עליון , ואת ההודיה על מה שיש להם בחיים, הרוחניות נתנה להם משמעות לחיים (46) .הרוחניות נתנה להם את התקווה לחיים ואת היכולת להתמודד טוב יותר מול המוות(47). הרוחניות איפשרה לחולים להתמודד עם מחלת הסרטן עם פחות סטרס ויותר איכות חיים .תפילה הוא אחד האספקטים של רוחניות, הנותנת תחושה של יחסים עם האלוהים , הרוחניות מאפשרת לחולים לקבל ולתת אהבה , מחזקת את התקווה, מחזקת משמעות ואמונה ומכינה טוב יותר למוות(47). 

לסיכום 
איכות חייו של חולה הסרטן מושפעת מההשלכות והשינויים הפזיולוגיים בעקבות המחלה והטיפולים הכרוכים בה, כמו תשישות וכאבים. למחלה גם השלכות פסיכולוגיות כמו : מצוקה נפשית, תסכול, חרדה ודיכאון. המחלה מחייבת התייחסות מיוחדת במשפחה, התמודדות בבעיות מיניות והשלכות החברתיות. איכות חייו של חולה הסרטן מושפעת מכל אלה ומההערכות החדשה שעליו ועל בני משפחתו לעשות בהקשר הכלכלי, וכן תפיסתו הרוחנית שעשויה להשפיע על איכות חייו.
הרפואה המשלימה והטיפול המשולב גוף ונפש בא כנדבך טיפולי נוסף ביחד עם הטיפול הקונבנציונלי ככזה שמאפשר לחולה להתחזק באותם מקומות בהם הרפואה הקונבנציונלית לא נותנת את הפתרונות.