הבעת רגשות וסרטן

במחקר שפורסם בכתב העת "American Journal of Epidemiologyl" - סבורים מדענים ממכון הסרטן הלאומי של ארצות הברית, כי נשים חולות, אשר חלקו את תחושותיהן עם סביבתן התומכת וזכו לתמיכה רגשית, החלימו ממחלתן בשיעור גבוה יותר.

החוקרים עקבו במשך תשע שנים אחרי 847 נשים, אשר רואיינו זמן קצר לאחר שאובחנה מחלתן. מהראיונות התברר כי סגנונות ההתמודדות היו מגוונים מאוד וכללו בין השאר תפילות, תכנון פעילויות, אימוץ תחביבים יצירתיים מחד גיסא, לעומת הסתגרות ואי הבעת רגשות מאידך גיסא. בתום תשע שנות המעקב הגיעו החוקרים למסקנה כי לעצם הבעת רגש כלשהו הייתה השפעה חיובית על שיעורי ההחלמה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. החוקרים מדגישים כי חשוב לחלוק רגשות באשר הם, גם אם הם שליליים, עם הסביבה. בני משפחה וחברים הם הסביבה המהווה, לדעת החוקרים, מרכיב חיוני בתהליך ההחלמה.

ד"ר שלומית פרי, מנהלת השירות הפסיכו-אונקולוגי במרכז הרפואי רבין, וחברה בצוות המקצועי הבכיר של "תוכנית שחר למחלימים אונקולוגיים", מציינת כי אמנם, לדיבור עצמו יש השפעה חיובית על חלק גדול מחולי הסרטן, לאו דווקא סרטן השד. קיים הבדל משמעותי, היא אומרת, בין דיבור עצמי, כאשר אדם חושב או מדבר אל עצמו, לבין קיום דיאלוג. דיבור עצמי עלול דווקא להגביר את הבדידות ולהעצים רגשות כואבים. עם זאת, חשוב, לדבריה, לשמור על מינון נכון של הדיאלוג ולאפשר לחולה עצמו להכתיב את הקצב. הרצון לשוחח על רגשות קשים משתנה מאדם לאדם ומתקופה לתקופה. יש תקופות שבהן הצורך לשוחח גדול יותר, ויש תקופות שבהן רצוי להקשיב גם לשתיקות. חלק מהחולים מעדיפים, בתקופות מסוימות, לשוחח פחות על המחלה כדי להסיח את הדעת ממנה ולעסוק בדברים אחרים. ד"ר פרי מזהירה גם מדיבור יתר העלול לגרום הצפה רגשית.

משפחות המתקשות לשוחח על רגשות קשים יכולות להיעזר בצוות הפסיכו-אונקולוגי של המרכז הרפואי שבו מטופל החולה. מקצוע הפסיכו-אונקולוגיה נוצר לפני קצת יותר מ-20 שנה, אומרת ד"ר פרי. מטרתו הן להקל על מצוקתם הנפשית של חולי הסרטן והן להביא להבנת ההשפעות הפסיכו-סוציאליות של המחלה באמצעות כלי מחקר. אבחון מצוקה וקשיי הסתגלות לסרטן, בעיקר סרטן השד, כבר בשלבים הראשונים של המחלה, מאפשר טיפול מתאים המסייע להפחתת המצוקה הנפשית, שיפור איכות החיים, הפחתה בבעיות זוגיות וזירוז החזרה לשגרת חיים. המסקנה של החוקרים היא שמעקב אחר החולים - המתחיל עוד בבית החולים ונמשך בביקורי בית של אחיות - מאפשר זיהוי טוב יותר של מצוקה ומקל על קשיי ההסתגלות.

במחקר פרוספקטיווי שעשתה ד"ר ג'ואן ר' בלום מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, נמצא כי תמיכה משפחתית הייתה המנבא החזק ביותר להתמודדות עם סרטן השד והשפיעה בעקיפין על כל מדדי ההסתגלות (תפישה עצמית, תחושת שליטה ומצוקה פסיכולוגית).

גם לטענת ד"ר פרי נודעת חשיבות מרובה למערכת התמיכה המשפחתית. לדבריה, נמצא במחקרים כי לחיי נישואים השפעה מיטיבה; אחד המחקרים אף הראה כי נישואים קשורים לחמש שנים נוספות של הישרדות. עוד מסקנה היא כי חיי נישואים, השכלה, גיל בוגר יותר ותפישה חיובית של מערכות תמיכה הם גורמים הקשורים לפחות תחלואה נפשית במשך המחלה.

יחסי הגומלין בין המצב הבריאותי למצב הנפשי מסובכים וקונטרוברסליים. המדע מכיר בעובדה שמצב של דחק נפשי מעורר תגובה הורמונאלית שפוגעת ביכולתה של המערכת החיסונית של הגוף. עם זאת, אומרת ד"ר פרי, מדובר במנגנון מסועף המושפע לא רק מהלחץ הנפשי אלא גם מגורמים נוספים.

מחקר ישראלי חדש, שנעשה במימון האגודה למלחמה בסרטן, גילה כי בנות בריאות של אמהות חולות סרטן השד, הנמצאות במצב של דחק נפשי, סובלות מיכולת חיסונית ירודה להילחם בסרטן השד. המחקר, המתנהל כבר שלוש שנים בראשותו של פרופ' שמעון פולק מהמרכז הרפואי רמב"ם, בודק אם אפשר להפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד בעזרת התערבות פסיכולוגית.

מחקר נוסף עסק בתגובה הנפשית בתהליך ההחלמה ממלנומה. ממצאי מחקרן של פרופ' זהבה סולומון, ראש מרכז אדלר באוניברסיטת תל אביב, ויאירה חממה-רז, דוקטורנטית לעבודה סוציאלית, הראו כי אלו שהאמינו ביכולתם העצמית להתמודד עם המחלה גילו חוסן אישי גבוה, היו בעלי תפישה עצמית חיובית והביעו נכונות להיעזר באחר ולשתפו בבעיותיהם. כמו כן, נמצא כי מחלימים לא נשואים, לא מועסקים ובעלי אמונה דתית חזקה חווים מצוקה רבה.

מותר אם כך להבין כי חלק מתהליך ההחלמה הרפואי / ביולוגי קשור בהתמודדות הנפשית . האם מצב נפשי מסוים עשוי לרפא מסרטן? יש חוקרים המציגים, נוכח שאלה זאת, נתונים חיוביים.

לקט מחקרים ותובנות  - ד"ר שלומית פרי - ד"ר שלומית פרי, מנהלת השירות הפסיכו-אונקולוגי במרכז הרפואי רבין, וחברה בצוות המקצועי הבכיר של "תוכנית שחר למחלימים אונקולוגיים".